ארכיון פוסטים ששייכים לנושא '?§?™?™?˜? ?ª ?”?—?œ?œ?™?ª'

מדריך למתלבטים: ספרד מול הולנד

יום חמישי, 08 ביולי 2010

אחרי שמרבית הקבוצות האהודות בארץ הקודש נשרו מן המונדיאל (ארגנטינה, ברזיל, גרמניה, אנגליה ואיטליה), נשארנו עם שתיים, שמלבד נוסטלגיה (הולנד) וסכומי כסף מטורפים שמשלמים על השחקנים (ספרד), אין בהן יותר מדי מה לאהוד.

למען קהל המתלבטות והמתלבטים, הרי מספר קריטריונים על פיהם כדאי לבחור את את הפייבוריטית לקראת הגמר:

1. שטח: ספרד – חצי מיליון קמ"ר (25 פעמים ישראל), הולנד – 40 אלף קמ"ר (פעמיים ישראל). המנצחת: הולנד – גם שם צפוף ובתים עולים ביוקר.

2. מלוכה: ספרד – חואן קרלוס הראשון, בעל עשרות תארים ומעט סמכויות, הולנד – ביאטריקס, יותר סמכויות, מעט תארים. המנצחת: ספרד , כי מסתבר שברשימת התארים יש לו גם את "מלך ירושלים".

3. היסטוריה יהודית: ספרד-גירוש ספרד, הולנד-אנה פרנק ושות'. המנצחת: תיקו.

4. יהודים מפורסמים: ספרד – הרמב"ם, הרמב"ן, אבן גבירול ועוד רבים וטובים, הולנד – שפינוזה וראלף ענבר. מנצחת: ספרד, כי אצל אצל הספרדים היו יותר ר"ת, ואני חובב ר"ת.

5. שפה: ספרדית – מתגלגלת על הלשון ומרגשת, הולנדית – מזכירה שיעול. מנצחת: España עם הטילדה על הנ'.

6. גברים: ספרד – מצ'ואיסטים חתיכים, הולנד – ליברלים בלונדיניים. המנצחת: הולנד, בפנדלים.

7. נשים: ספרד – פנלופה קרוז ממש לא מייצגת, הולנד – שילוב מנצח של מדינת הגירה עם רקע אירופאי. מנצחת: הולנד, כי זה קצת כמונו.

8. נופש: ספרד – פאלמה דה מיורקה, הולנד – ארובה (שייכת להולנד !). מנצחת: ספרד, כי ארובה זה רחוק מדי לסופ"ש.

9. אוכל: ספרד – פאייה וטאפאס , הולנד – צ'יפס ודג מטיאס. מנצחת: ספרד, בגלל השפעת הספרדי הכפול.

10. סקס: ספרד – שמרנים, הולנד – אמסטרדם. מנצחת: הולנד, אבל זה מזכיר את הבדיחה על ההוא שהולך לזונה, ושואל כמה. הזונה משיבה: "יש רגיל ב-50 יורו, ויש ספרדי ב-150 יורו", הבחור מתלבט, ומחליט להתנסות בספרדי, כי רגיל תמיד יש. הם עושים את כל מה שצריך, אבל אחרי שהכל נגמר, הבחור שואל: "תשמעי, אני מוכרח להודות שהיה ממש רגיל. מה פה ספרדי?", הזונה מתעשתת, נזכרת ואומרת: "וואלה, צודק. הנה זה בא: הולה !"

11. אירווזיון – ספרד – La, La, La, הולנד – Ding-a-Dong. המנצחת: הולנד, כי אנו יודעים איכות אירווזיונית מהי.

עד כה התוצאה היא 5-5. למישהו יש שובר שוויון?

בכל מקרה, שיהיה בהצלחה, והלוואי שניפול על גרעינים מוצלחים במשחק.

סקופ – דודו טופז כבר היה בכלא לפני שנים

יום שישי, 28 באוגוסט 2009

לא חשבתי שאכתוב על דודו טופז, אבל תקרית מוזרה גרמה לי להיתקל בו באופן ביזארי למדי, שאני מקווה שלא יזקף לחובתי: נזכרתי מסיבות לא ברורות בשיר הגימיקי והעדיין-קצת-מצחיק ממרחק השנים "תנו לו צ'אנס" של ההרכב הלא-מצחיק, "מה קשור?". באווירת שישי שטותי בשעות הצהריים התקשרתי ליו-טיוב וביקשתי לשמוע את השיר וצפיתי לי בקליפ, המתאר סצינה של בית כלא (מדי השב"ס – תענוג לעיניים) עם כמה ידוענים ידועים יותר או פחות, ואחד דני רובס, שאני אוהב במיוחד.

שימו לב מי מופיע בדקה 2:51 בקליפ, ומי, כמה טיפוסי, תופסת אותו.

untitled.jpg

אכן, הכתובת היתה על הקיר: דודו טופז כבר היה בכלא לפני שנים, וכידוע – שיעורי החזרה לפשע הם גבוהים למדי.

תנו לו צ'אנס, מהלב.

האתר המשמח של היום

יום שלישי, 04 באוגוסט 2009

מה אתם מלחששים שם, מתחת לשפם?

נראה לי שאפשר היה להעסיק כמה מהם כרס"רים בבסיסים היותר ידועים לשימצה.

ילדים, היום נלמד כיצד לבזבז קליפ נהדר על שיר רע

יום שני, 13 ביולי 2009

צפיה מהנה.

5 סיבות למה מייקל ג'קסון מת ו- 4 סיבות למה הוא לא באמת מת

יום שישי, 26 ביוני 2009

למה מייקל ג'קסון מת? חמש סיבות אפשריות, חלקן קונספירטיביות:

1. כי בלי אף אמיתי קשה לנשום לאורך זמן.
2. המיתון עשה שמות בפנסיה שלו והוא מת מחוסר תרופות.
3. התינוק שהוא הניף מן החלון לפני שנתיים בא לנקום את נקמתו.
4. דודו טופז ממשיך לשטות בחוקריו ופועל ביתר עוז מתוך בית המעצר.
5. ההבנה שאי אפשר באמת למשוך כל כך הרבה זמן על להיטי עבר היכתה בו כרעם באמצע חום יולי אוגוסט (טום ג'ונס וצביקה פיק, לעיונכם).

למה מייקל ג'קסון בכלל לא מת? חמש סיבות אפשריות, מיעוטן קונספרטיביות:

1. הוא לא מת. הוא באמת הפך למפלצת כמו ב-ט'רילר.
2. מלכים לא מתים: אלביס היה המלך וכולנו יודעים שהוא לא באמת מת, אלא הוא חזר הביתה (גברים בשחור, ט.ל. ג'ונס). ג'קסון הוא/היה/הוא/היה מלך הפופ, ובהיותו מלך, גם הוא לא יכול למות. מצד שני, זוהר ארגוב כן מת, אבל מצד שלישי ישראל זה לא באמת מדד למשהו.
3. עוד תביעה מצד עוד ילד שהתגבר מהר מדי בנסיבות לא נעימות עומדת להגיע. אין כסף? ביים את מותך וגבה את הפוליסה.
4. מייקל לא באמת מת. זה פשוט ספין מוצלח במיוחד של ביבי כדי לגרום לאמריקאים להתעסק בדברים אחרים מלבד הקפאת ההתנחלויות.

למה צריך לקום מוקדם ב-7 לאוגוסט 2009?

יום רביעי, 24 ביוני 2009

כי בשעה 4 בבוקר, או אם נדייק, בארבע וחמישה פסיק שש שניות ב-7 לאוגוסט 2009, הזמן והתאריך ייצרו רצף חד פעמי אולטרא-יקומי:
04:05:06:07:08:09.

עכשיו רק נותר לראות מי יכריז על סוף העולם לקראת התאריך הזה (שאם נודה על האמת, 40 המעלות שצפויות באותו יום, הן לא ממש רחוקות מההגדרה הזו).

הכינו את השעונים.

אני הולך להציל אתכם מכאב ראש מעצבן במיוחד

יום חמישי, 05 במרץ 2009

קוראים יקרים,

אני הולך להציל אתכם מכאב ראש מעצבן במיוחד. זה לא יהיה קשה, זה לא יהיה מסובך, וזה ייקח רק 8 דקות ומחצה. אם אין לכם 8 דקות, לכו לעיסוקיכם, וחזרו לכאן אחר כך עם 8 דקות באמתחתכם.

בכל זאת נשארתם? מצויין. קחו לכם דיסק DVD ריק, והכניסו אותו לכונן.
עכשיו, פתחו את תוכנת הצריבה, והכינו רשימה עם כל המסמכים, התמונות, המצגות, גליונות הנתונים, העבודות, הסיכומים, הקישורים, המועדפים, ושאר המידע האישי, וצרבו אותו על הדיסק.

סיימתם? מצויין. זה עתה ניצלתם מכאב ראש מעצבן במיוחד.
אם אתם רוצים גם למנוע אולקוס, סעו אל מרכז השירות הקרוב של הטלפון הסלולרי שלכם, וגבו את מספרי הטלפון. זה ייקח קצת יותר זמן – בערך 60 דקות, אבל תאמינו לי, זה שווה כל רגע.

האתר של מיקרוסופט עלול לפגוע במחשב שלכם

יום שבת, 31 בינואר 2009

זה לא אני אמרתי.
זה גוגל: אל תשאלו למה, אבל הייתי צריך להוריד משהו ממרכז ההורדות של מיקרוסופט. זה מה שדוד גוגל אמר:
המאבק של גוגל במיקרוסופט

מלחמת גוג(ל) ומגוג?
לא נכחיש.

עדכון: נו, מסתבר שזו היתה תקלה מערכתית. ניחא :-)

פוסט בן-יונה – פוסט אורח

יום ראשון, 25 בינואר 2009

אבירם, בחור חמד, כבר פירסם פה פוסט אורח בעבר, אבל לנוכח שיקום כוחו ההרתעתי של הבלוג, הוא החליט לכתוב עוד אחד. זה מה שיצא.

————–

מי מאיתנו לא אוהב את ההרגשה של שבת בבוקר, אותו יום יחידי בו אנחנו יכולים להשאר במיטה עד שעה מאוחרת יחסית, ללא הפרעה. אני אוהב את ההרגשה הזו במיוחד בחודש האחרון, לאחר שסוף כל סוף עברתי עם זוגתי שתחיה לדירה שכורה, בה השבת מגיעה עם ריח החופש.

הכל היה בסדר, עד אותה שבת ארורה.
השעה, חמש לפנות בוקר, הציפורים אפילו עוד לא קמו. עוד לא קמו? הלוואי..

בחמש וחמישה, מרפק שפיצי דוחק בכליותי, "אתה לא שומע את זה?" שואלת הזוגה. אני ממלמל ג'יבריש ומנסה להסתובב לצד השני, משתדל בכל כוחי להתרכז בחלום בו אני עף ועוקף את פקקי תל אביב, אך המרפק חושב אחרת. "תתעורר, אתה שומע את זה? אני לא יכולה לישון ככה" קורא לי המרפק שלה בשנית, מאיים לרסק את צלעות 3 ו-4. "שומע, שומע" אני עונה , למרות שאין לי מושג מה היא רוצה, ומקווה שהמרפק ינוטרל מחמת הספק, או לפחות ילך לשירותים. שלוש דקות של שקט. ואז צרחות: "יש ציפור עצומה בשירותים!". בחלומי אני מדמיין נשר בא ולוקח את בעלת המרפק ומוריד אותה עם המים. "תעשה משהו". כן, כאן כבר ידעתי, אין מנוס מלקום.

קמתי מדדה לשירותים, מתכונן להתעמת עם הפטרוזאורוס העצום מפארק היורה, שאם קצת מזל, יוריד לי את הראש בביס כדי שאוכל לחזור לישון, ומה מחכה בחלון השירותים? יונה. אמנם יונה גדולה, אבל יונה. אני מביט חזרה בבעלת המרפק, וחוטא ברצון להראות לה את המרפק שלי בחזרה. "זו רק יונה" אני מפטיר, " אני לא יכולה לישון, היא מהמהמת כל הבוקר, אי אפשר לישון ככה". אני מסכים, באמת אי אפשר לישון ככה, שהיונה הזו מהמהמת לה בשקט על החלון, היא עוד יכולה, לעשות…בעצם…כלום.

ובאמת, היונה לא עשתה כלום. עם זאת, היא כל כך העריכה את הרחמנות שלי, שהיא הביאה חברות, והתמקמה לה איתן על החלון בכל יום בשבוע מאז אותו יום שבת, מהמהמות להן, ומעירות את המרפק בכל יום בחמש וחמישה. מיותר לציין שלא ישנתי באותו שבוע.

לאחר שבוע של סבל מצד היונה והמרפק, החלטנו לפעול בצורה קיצונית. אם ליבני יכולה, אז מי אני שארחם. חיפוש ראשוני באינטרנט העלה עשרות מרחיקי יונים באלפי שקלים, שבאופן מפתיע ניתקו לי לאחר ששאלתי כמה הם יקחו בשביל יונה אחת.

לאחר שכמעט נואשתי, מצאתי גירסה באינטרנט הגורסת כי יונים מפחדות מדברים מבריקים. מיד עטפתי את כל החלון, השירותים ואת התעלות מסביב בכמות לא מבוטלת של נייר כסף. מסתבר שיונים לא נכנסות לאתרי אינטרנט, ותוך שעה כל יוני העיר הגיעו להשתזף לי על החלון.

בלילה העשירי , שוב בחמש וחמישה, הצטרפו למפרק השפיצי גם הברכיים של המרפקית. הבנתי שהגיע הזמן לפיתרון נואש. החלטתי להשיג אקדח כדורי פלסטיק כדי להפטר סופית ממנהיגת המרד. כך מצאתי עצמי באישון לילה, יושב צנום מול חלון השרותים, מחכה ליונה ומחבק את האסלה, מנסה להתחמם באמצעות מדורת נייר טואלט, ממתין לגרוע מכל.

כנראה שלא קיבלתי את המייל שהמציין שבאותו בוקר היונים יהיו ביום חופש ולא יגיעו להשתזף, וכן, עוד לילה הלך לו.

לאחר שבועיים של מרפקים, מלחמה בעזה וחוסר בשעות שינה, ישיבת הקבינט החליטה שהגישה לירות ביונה לא מועילה במיוחד (ככל הנראה היה לה מודיעין פנימי על המארב שלי), והוחלט לפנות לשלב ג' של הפעולה המבצעית. מאות חוטים נפרשו מחוץ לחלונות הדירה, דיסקים משומשים נתלו מהחלונות ומהגג כדי לסנוור את היונה למוות, רשתות נפרשו למכביר. היונה, לעומת זאת, לא התרגשה יותר מדי, ועברה בנונשלנט למרפסת הבית ממול.

מסקנה: עדיף יונה אחת על החלון, מאשר שהדירה שלך תראה מבחוץ כאילו גר שם סלבדור דאלי עם שטפי דם כחולים ולילות ללא שינה. פוסט בן-יונה.

אוהבים שוקולד? אוהבים סושי? זה המקום בשבילכם

יום חמישי, 08 בינואר 2009

מתלבטים בין סושי לשוקולד? לא עוד ! מעתה, תוכלו לקבל את שניהם ביחד !

פיוז'ן עד הסוף, אין מה לומר.