ארכיון פוסטים שפורסמו בחודש נובמבר 2007

מרד מיסים? יעצרו אותך הרבה לפני

יום חמישי, 29 בנובמבר 2007

בשיחה עם עמית לעבודה (איזו מילה יפה, עמית), דיברנו על מושג ההסתה. מפה לשם, בעזרתה האדיבה של ויקיפדיה, גיליתי את הסעיף הבא מתוך חוק העונשין:

הסתה להימנע מתשלומי חובה – סעיף 289 [א/145]:

המסית אדם, או קבוצת בני אדם, שלא לשלם, או לעכב, תשלום חובה שהודיעה עליו הממשלה ברשומות, בין שההסתה היא מפורשת ובין שהיא משתמעת, בין במלים שבעל פה או שבכתב ובין בסימנים או במוצגים חזותיים, ובין בדרכים אחרות, דינו – מאסר ששה חדשים; והוא הדין במי שעושה מעשה, בכוונה להביא, או ביודעין שהוא עלול להביא, את אמצעי ההסתה האמורים, במישרין או בעקיפין בכל צורה שהיא, לידיעתם של אדם או של קבוצת בני אדם.

נניח שאני קורא למרד מיסים בעקבות השכר המופרז של חברי הכנסת והעובדה שהם דחו את העלאת שכר המינימום, החלאות. בין רגע יעצרו אותי על סעיף 289 לחוק העונשין.
נדמיין גם מצב שבו אני מבקש מבעלי עסקים לא לקזז תשלומי מס בריאות ממשכורות עובדיהם, בגלל הצמצום בשירותים הרפואיים שאנחנו מקבלים. כן, כן. שישה חודשי מאסר.

כבר אי אפשר לדבר במדינה הזאת.

על גלגלים

יום שלישי, 27 בנובמבר 2007

היום, כשתעמדו בפקק, תחשבו על זה.

על גלגלים

היום, כשתעמדו בפקק, תודו למהנדסים, למתכננים ולשרי התשתיות והתחבורה לדורותיהם.

סעו לשלום, המפתחות בפנים.

הצעה מגונה

יום שבת, 24 בנובמבר 2007

השבוע הייתי עד לאירוע מביך למדי, כאשר בן זוגה של א. – עמיתה לעבודה – החליט להפתיע אותה ולהציע נישואין ברוב עם. במהלך דיון בו נכחו כעשרים משתתפים (ושבדיעבד, התברר כפיקטיבי לחלוטין) הפכה המצגת מ- "השקת מודול A8 עבור תקשורת רב ערוצית – אבני דרך טכניות מרכזיות" ל- "א. תעשי לי ילד".

רגע אחד היתה א. דמות מקצועית המציגה את גרסת התוכנה החדשה, ובמשנהו עמדה נבוכה מול כעשרים מעמיתיה לעבודה כשחייה הפרטיים חשופים לעיני כל ומצלמות מבזיקות מכל עבר על פניה המזועזעות בעליל. בלא שתהיה לה שהות להגיב, פרצו לחדר הישיבות בני משפחתו של החתן המיועד ומשכו אותה החוצה לקול מחיאות הכפיים היגאל שילוניות של המשתתפים – מחייכים וגאים על שנבחרו לשמש כתפאורה חיה ב'מתיחה' המוצלחת.

אני מניח שהצעת הנישואין נענתה בחיוב, שכן א. לא הגיעה לעבודה למחרת ונפוצה שמועה שהיא טסה לפראג, אבל החוויה המטרידה גרמה לי לחשוב על ההפרעה הנפשית הגורמת לגברים להציע נישואין באופן פומבי תוך שהם פוגעים באופן בלתי הפיך בעוברי אורח תמימים.

———-

נספח: בחן את עצמך – הגם אתה, ברוטוס?

1. כינוי החיבה שנתתי לחברתי הוא:
א. נשמה.
ב. כפרה.
ג. מתוקה.
ד. כל התשובות נכונות.

2. ערב רומנטי בעיני הוא:
א. זר ורדים שקניתי בצד הדרך, יין נתזים מהמדף התחתון בסופר ומוסיקה של בארי ווייט.
ב. אני מזמין את החבר'ה לצפות יחד בסרט פורנו ביתי שצילמנו.
ג. אני מזמין את החברות שלה לצפות יחד בסרט פורנו ביתי שצילמנו.
ד. כל התשובות נכונות.

3. מקור המידע העיקרי שלי בנושאים רומנטיים הוא:
א. ערוץ 'יחסים' ב-Ynet.
ב. לאשה.
ג. בלייזר.
ד. כל התשובות נכונות.

4. הצעת נישואין מרגשת חייבת לכלול את המרכיבים הבאים:
א. דודו טופז.
ב. שילוט חוצות.
ג. חיות משק שעירות.
ד. כל התשובות נכונות.

ניקוד: לא באמת אכפת לכם, נכון?

איך באים ילדים לעולם בסימנטק?

יום חמישי, 22 בנובמבר 2007

כמדריך חינוך מיני לנוער (נשבע לכם), אני צריך מדי פעם תמונות כדי להראות את מה שצריך.
זה מה שקרה כשחיפשתי תמונה ממקור מפוקפק כוויקיפדיה:

norton.JPG

דרך אגב, נראה שעם מילים אחרות מהתחום – אין בעיה. קטעים עם סימנטק.

"והמספר הזוכה…" – מתבלבלים בבר אילן

יום שלישי, 20 בנובמבר 2007

היום קיבלתי מייל מאוני' בר איראן עם עדכונים שונים. האם סעיף 4 שלהלן מצחיק יותר, מבלבל יותר, מוזר יותר, או סתם בר-אילני טיפוסי?

4. שינוי מספרי בניינים וחדרים בקמפוס

לאחרונה נעשתה פעולה רחבה בקמפוס של החלפת מספרי בניינים וחדרים. על מנת למנוע בלבול ואי הבנות הריני להביא לידיעתכם:

א. על כל בניין וחדר שמספרו הוחלף רשומים שני המספרים: הישן והחדש (פרט למפה האינטראקטיבית שבאתר האינטרנט שבה מופיעים רק המספרים החדשים של הבניינים).
ב. בשנה"ל הנוכחית תשס"ח כל ההודעות שיישלחו אליכם מטעם האוניברסיטה ייכללו את המספרים הישנים בלבד.

מספר הפוסט הזה הוא 80 לפי השיטה החדשה, ומספר 79.63 (ג/2) לפי השיטה הישנה. הודעות על העדכונים יישלחו לפי השיטה הישנה עד שנה הבאה, אז נעבור לשיטה החדשה. לידיעתכם.

העובדה המעצבנת של היום

יום שני, 19 בנובמבר 2007

סל התרופות המצומצם לשנה הבאה הוא בסך 275 מיליון ש"ח, אליו צריך להכניס תרופות וטכנולוגיות חדשות מדי שנה. כל שנה עלובוני האוצר רוצים לקצץ (גם) בו.

מטוס F-15 עולה 200 מיליון ש"ח. מטוס אחד*.

נכון שזה מעצבן?

עדכון: מי שרוצה להתעצבן עוד יותר, מוזמן לבדוק את הממשלתון.


*מי שיתחיל עם "כן, אבל זה סיוע חוץ וכו'", אאלץ למלא את פיו בפלפל חריף אמיתי של הודים. חבל.

ז'טם, איי לאב יו משולש

יום שישי, 16 בנובמבר 2007

ג'יימס בלאנט בביצוע מרגש במיוחד.

שאלת תם על שביתת המורים

יום חמישי, 15 בנובמבר 2007

שרת החינוך לא אמורה להיות בעד המורים ונגד האוצר?

תמה שאלת התם.

אני כבר מנוי במשטרה, תודה

יום חמישי, 15 בנובמבר 2007

קיבלתי אתמול איגרת (דף משוכפל) מאחראי הגבייה בעיריית קריית אונו, יצחק אהרון, בה הוא מודיע לי חגיגית שמועצת העיר ומשרד הפנים אישרו את הפעלת ניידות הבטחון של העירייה, על מנת שכולנו נרגיש בטוחים יותר. אותו יצחק גם דאג לבשר לי שהיטל השמירה, המממן את הוצאות השמירה, יצורף לחשבון הארנונה.

יש בעיה. אני כבר מנוי לשירותי הגנה ובטחון אצל המשטרה. אמנם אני לא משלם להם את דמי המנוי באופן ישיר, אלא רק באמצעות המיסים שלי, אבל כבר הרבה מאוד שנים שאנחנו עובדים ביחד. בקיצור, אני לא צריך את שירותי השמירה של העירייה ובטח שלא לשלם עבורם כ-300 ש"ח נוספים לארנונה (שרק אלוהים יודע לאן היא הולכת).

למישהו יש מושג איך מתנתקים מהמנוי הכפוי והחיוב הכפול?

הפרטת האכיפה ואכיפה פרטית – פוסט עצוב

יום שלישי, 13 בנובמבר 2007

מזה תקופה ארוכה ניתן לראות מגמה מדאיגה של התנערות המדינה מאחד התפקידים המרכזיים שלה – אכיפת החוק וענישה. אם פעם היו מוסדות שונים נדרשים לאכוף את החוק, עכשיו המוסדות הללו מושכים ידיהם מהאכיפה והם מועברים מרצון ושלא מרצון לידיים פרטיות ואזרחיות. דוגמאות? בבקשה:

בית הסוהר הפרטי שיוקם ליד באר שבע: במקום שהמדינה תדאג לאכוף את החוק ולהפעיל את הענישה, לב לבייב ואפריקה ישראל יהיו אחראיים על הכלא החדש שיוקם. כל הנושא ממתין להכרעת בג"ץ, אבל עד שתבוטל ההחלטה האומללה, נראה שמדינת ישראל פשוט לא מעוניינת לטפל באסיריה ולהעביר את הטיפול בהם לזוכה המכרז.

חוק העישון במקומות ציבורים – הבעלים אשמים: אני נגד עישון במקומות ציבוריים. אין שמח ממני על הרחבת החוק והקנסות, והלוואי שבקרוב אני אוכל לצאת לשתות משהו בלי להיחנק ולדמוע מן העשן הסמיך. עם זאת, מי שאמור כעת לאכוף את החוק הוא בעלי הפאבים והמסעדות. פקחים? שוטרים? אנשים שאמורים לאכוף ולמנוע התנהגות עבריינית? הצחקתם את המחוקקים. זה עניין של כמה שבועות עד שנקרא את הכותרת: "בעל פאב נדקר לאחר שביקש ממעשן לכבות את הסיגריה". זהו אינו תפקידם של בעלי המסעדה למנוע את ההתנהגות הזו, ושוב – המדינה מתנערת מהאכיפה.

כלבוטקים למינהם: פגעו בכם? עבדו עליכם? רימו אתכם? במדינה מתוקנת הייתם פונים למשטרה, למשרד התמ"ת, למועצה להגנת הצרכן, לכל מי שצריך שיגן עליו מפני אלימות או פגיעות צרכניות. כאן פונים לכלבוטק, לאמנון לוי, לעובדה. שוב, המדינה מתנערת מטיפול והיא דווקא מסתדרת עם זה שתחקירני התוכניות צדים עבורה את דגי הרקק בלי מאמץ רב מדי.

פרסום שמות המזהמים: עמותת "צלול" מבקשת לחוקק חוק בסיועו של ח"כ גפני שבעקבותיו יפורסמו שמות המפעלים והחברות המזהמים את הים (צריך לכלול גם את מזהמי האדמה ומי התהום, מזהמי האוויר והמרעישים למינהם, אבל צריך להתחיל מאיפשהו). במקום שהמדינה תאכוף את החוקים המתאימים בנושאי הזיהום הסביבתי, במקום שהמדינה תדאג לאזרחיה, במקום שכל מפעל מזהם ייקנס בחצי מיליון ש"ח ליום של זיהום ומנהלו יכלא לשנתיים בעוון הזיהום, צריכה עמותה פרטית לנסות להשפיע באמצעות פרסום שמות המזהמים. מצב האכיפה התדרדר עד כדי כך שעמותה פרטית צריכה לדחוק במשרד להגנת הסביבה על מנת שיתחיל לאכוף את החוקים עליהם הוא אמון.

זה כל כך עצוב, זה כל כך מפחיד ובעיקר, עם כל הקודקודים שמנהלים את המקום הזה, זה כל כך חסר תקווה.

פוסט עצוב.