ייאוש כללי מהבחירות הכלליות

26 באוקטובר 2008 מאת קפיטן עופר

אי שם בימים שהוא עוד היה לגיטימי, דודו טופז אמר במסגרת מערכון של עולה חדש מארגנטינה ש"אני אוהב יסראל. פעם בארבע שנים כל אחד יכול לבחור איזה מפלגה תדפוק אותו בארבע השנים הבאות".

מה נעשה בבחירות הקרובות? במי נבחר, שידפוק אותנו בארבע בשנים שנותרו עד הבחירות הבאות-הבאות? אחז בי מן ייאוש פוליטי איום. אין במי לבחור. אפילו את הנוהג לשלשל את פתק ההצבעה תוך שמחזיקים את האף – כבר אין טעם לעשות, כי לכל המפלגות אותו הריח: מחד ריח של רקב, ומנגד – ריח של כלום. בכל מקום שמסתכלים – רק עליבות, חוסר הנהגה, חוסר קשר לציבור ולמציאות באופן כללי.

ייאוש כללי מהבחירות הכלליות.

2 תגובות לפוסט ”ייאוש כללי מהבחירות הכלליות“

  1. מאת efyska:

    התחושה הזו של היאוש, היא משהו שאני מאוד מתחברת אליו. אמנם אני עכשיו בהולנד, אבל לך תדע איפה אני אהיה בעוד שנה שנתיים שלוש. בכל מקרה, גם כשהייתי בישראל הרגשתי שזה לא באמת משנה אם מצביעים ימין או שמאל, כי ממילא אין מדיניות ברורה אלא רק השרדות.

  2. מאת אופטימוס אפרים:

    פעם עוד חשבתי שחשוב ללכת ולהצביע, גם אם בסופו של דבר בוחרים בפתק לבן. היום זה נראה לי מגוחך ובבחירות הקרובות כנראה שבכלל לא אטרח להגיע לקלפי.
    לפעמים צריך לדעת מתי לצאת מהמשחק. וכל הדיבורים על מהות הדמוקרטיה ועל האזרח הקטן שפעם בארבע שנים (או פחות) מממש את כוחו – עוד שקר אחד מני רבים שאנחנו משקרים לעצמנו. מה שהיה הוא שיהיה :-(

לכתוב תגובה