“באופן מילולי” - פינתו של הדוקטור (במלרע) אבשלום קור
05 באוגוסט 2007 מאת קפיטן עופרבכל יום מימות השבוע מכריזה הקריינית בגלי צה”ל בחמש דקות לחמש על “באופן מילולי – פינתו של הדוקטור (במלרע) אבשלום קור”. הנעימה הגבעטרונית ברקע, ואני שמח על הרגע הקטן שיש לי אפשרות לשמוע עוד פירוש למילים עתיקות, עוד משמעות שלא ידעתי עליה, עוד הקבלה מעניינת.
אם אני שומע את הנעימה הזו, כנראה שזה טוב, כי אני באוטו ושומע רדיו בדרך חזרה מהעבודה, אבל גם בגלל שברגעים הקטנים של הפינה הזו, אני מתענג על השפה, על הפלפולים, על ההתחכמויות האבשלום-קוריות, ונזכר בימים ששפה נכונה ועשירה היתה משאלת לב של רבים כל כך, ולא סימן שאתה ארכאי ומיושן.
כן, שפה היא דבר דינמי, כן, שפה מתפתחת, אבל נראה שככל שאנחנו מתפתחים, אנו דווקא נסוגים אחורה לעילגות ודלות הביטוי. מנגד, אולי אני באמת הארכאי שמסרב להשתנות ולקבל כללי משחק ושפה חדשים. אולי אי אפשר להתעקש על כל הזמן על העברית בעולם שעובר אמריקניזציה, אי אפשר לתקן את כולם כל הזמן עם ה”שתי שקל” ו”אני ילך לשם”. אולי זו דרכה של השפה, אבולוציה שבה משמיטים את הדברים הלא חיוניים ומוסיפים את מה שמסייע לקיום היומיומי.
אולי היום אסיים קצת מוקדם, אכנס לרכב ואסע הביתה. בשעה חמישה לחמש, הדוקטור (במלרע) אבשלום קור יחכה לי, עם עוד קצת חידודי לשון, הסברים מעניינים וגעגועים עמוקים לימים יפים של פעם.
ראשון, 20 ביולי 2008 בשעה 17:22
כמה נכון…
ולמי שעוד מעוניין להתענג על העברית ה”אבשלום קורית” יכול לצפות בתכניתו כאן:
http://www.youtube.com/watch?v=EIFnfMbo1Bc&feature=PlayList&p=3270207030CC172E&index=0&playnext=1
תהנו!
רביעי, 30 ביולי 2008 בשעה 9:15
שלום!
ישנה סוגיה רבת שנים שלא נפתרה עדיין, האם יש לומר בציווי- הנמך, בפתח או בצירה? (על האות מם..)
בתודה מראש
המעריצה
נטע
חמישי, 14 באוגוסט 2008 בשעה 13:05
ביום רביעי, 14.8.08, הוקרא בפינה “באופן מילולי” קטע מסיפרו של יורם טהרלב “וטהר ליבנו”. אני מתקשה למצוא את הספר בחנויות הספרים. גם בהוצאה לאור (זמורה- ביתן) הספר כבר איננו, והם הציעו לי לפנות לחנויות יד שניה, אך גם מבין החנויות הללו לא מצאתי את הספר. האם מישהו\ מישהי יוכל לספר לי על מקום בו אוכל למצוא את הספר?
תודה
שלישי, 19 במאי 2009 בשעה 6:50
במקרים רבים בעת אסון (כמו במקרה האחרון של המצאות גופתה של הנערה דנה בנט) נאמר בכתבות כי ה”בשורה נמסרה למשפחה”. האם זה לא טעות להשתמש במילה חיובית בעת אסון ופשוט לאמר ה”ידיעה נמסרה”? אשמח לקבל תגובה. תודה.
שני, 25 במאי 2009 בשעה 11:05
שלום רב
אשמח אם מישהו יאיר את עיני לענין מילה מסויימת
המילה היא -לקלס
פירוש אחד הוא-להלל
פירוש שני הוא ללגלג לפגוע{לשים אותו ללעג ולקלס”
את שתיהן כותבים אותו דבר
איך זה שאותה מילה היא בעלת משמעות הפוכה?
תודה לכל מי שמשיב לי
דניאל
שבת, 25 ביולי 2009 בשעה 16:18
האם במילה לכאורה יש שוא נח או שוא נע באות “כ”?
רביעי, 29 ביולי 2009 בשעה 18:17
מי יכול לענות לי ?
בבירכת בורא פרי הגפן , האם האות פ באות פרי , יש דגש או לא ?
יש אומרים שללא דגש כי אחרי אותיות אהוי לא יבוא דגש . ויש אומרים , כי היות ויש פיסוק כל שהוא אחרי המילה בורא, לכן החוק של אותיות אהוי לא חל במקרה כזה ולכן יש דגש , וכן הפסיק בא בגלל שהפרי שייך למילה גפן ולא למילה בורא ולכן יש פיסוק .
מה הנכון ?
תודה !!
ראשון, 16 באוגוסט 2009 בשעה 18:41
שלום,
יש לי שאלה חשובה…
מה הפירוש והמקורות למילה אקסטרהואגנזה?
מצפה לתשובה מהירה.
תודה.
ראשון, 06 בספטמבר 2009 בשעה 16:17
שאלתי היא כזאת,לפני כמה ימים נחשפתי לשם המשפחה של סבתא רבה שלי
שם משפחתה היה “לטוכה” או “לטוחה”
ברצוני לדעת את מקור השם.
תודה
שני, 09 בנובמבר 2009 בשעה 12:27
שלום לך אבשלום
האם אתה יכול לעזור לנו לדעת מה מקור השם “מונטיליו” בעלי יליד סרייבו יגוסלביה לשעבר
היום “בוסניה” אנא תשובתך דחוף תודה גניה
שני, 09 בנובמבר 2009 בשעה 12:28
שוב אני אשמח משום שלבעלי יש יום הולדת ב17.11.09\ורציתי להעניק לו
את התשובה בזמן
תודה 0504835560
שני, 09 בנובמבר 2009 בשעה 13:02
שאלה בהגייה לשונית:
מדוע משתמשים הישראלים בהגייה: היתחלתי. עם יוד. למילה שלמעשה אין בה יוד.
האם זה משום עצלנות? מפני שלכאורה יותר פשוט להגיד היתחלתי על פני התחלתי? לטעמי המאמץ הוא גדול יותר ובכן מהי הסיבה לזו הטרחה?
תודה רבה.
שני, 09 בנובמבר 2009 בשעה 16:09
לכל מי שיש שאלה, כתבו אותה פה:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/forumdisplay.php?f=104
חמישי, 19 בנובמבר 2009 בשעה 15:13
שלום אבשלום,
איך אומרים את המילה “אבוקדו” ברבים?
אשמח לתשובתך,
תודה.
ראשון, 29 בנובמבר 2009 בשעה 17:27
שלום
באחת מהתכניות המוזכרות ברדיו המלצת על ספר הסוקר את ההסטוריה של השפה - אני מעונין לרכוש אותו אך אינני זוכר את שמו, האם תועיל לחזור ולהזכיר את שם הספר ( אולי עם ושפה ? )
תודה
חיים גורפינקל
חמישי, 31 בדצמבר 2009 בשעה 13:21
לכבוד מר אבשלום קור, ראיתי את מאמרך בישראל היום לגבי מצבה של השפה העברית. לעניות דעתי מצבה נובע בעיקר מאי התייחסות רצינית בבתי הספר לדיבור, לדוגמא בביצוע של תחרויות איות (כמו שמקובל במדינות רבות בעולם). כמו כן אין דגש על איכות הדיבור או תקינות המילים שמשתמשים בהם שדרנים ברדיו או תכוניות אירוח. לסיום, לדעתי הגיע הזמן שהשפה העברית תהיה השפה הרשמית היחידה והשפה האנגלית כשפת עזר. על נושא זה פרסמתי מאמר - http://www.news1.co.il/Archive/003-D-37656-00.html?tag=13-20-39
ואשמח לקבל את תגובתך.
בכבוד רב, יואב
רביעי, 06 בינואר 2010 בשעה 19:57
לאבשלום קור שלום :
אך אומרים סחתיין או סחטיין ????????
אשמח לקבלת תגובה,,,,,סימה כהן
שישי, 19 בפברואר 2010 בשעה 12:09
שלום רב
בפינתך מן ה 18/2/10 עסקת בשני ביטויים ארמיים : עוֹרְבָא פָּרַח ואָרחי פָּרחי. דומה עלי שטעית בתרגום הביטוי הראשון לעברית. התרגום הוא עורב פורח (בבינוני) ולא עורב פרח בעבר, כפי שתרגמת. הקמץ בפ’ מייצג תנועת /à/ ארוכה, כידוע, שבעברית הפכה ל/o/ וכך קיבלנו “פורח”.
ואכן בצדק תרגמת את הביטוי השני אורחים פורחים בבינוני ולא בעבר.
רביעי, 10 במרץ 2010 בשעה 9:08
שלום וברכה, רציתי לשאול בתהילים פ’”וכנה אשר נטע ימיניך” האם את המילה כנה אומרים כמו ק’- עם מפיק, או כמו ח,
שבת, 15 במאי 2010 בשעה 14:39
שלום רב
ה - ק ב”קדים” בתנ”ך מנוקד בסגול.
אצל רחל המשוררת (”שי”) מנוקד בסגול.
אצל ביאליק ב”מתי מדבר” או “קומו תועי מדבר” מנוקד בקמץ.
מדוע אצל ביאליק בקמץ ?
ראשון, 30 במאי 2010 בשעה 6:55
שאלה:
עם סיום עונת הגשמים והתחלת היובש בקיץ נוצרים חריצים עמוקים
באדמה.
האם יש להם שם?